כללי

מי צריך פרוביוטיקה

בשנים האחרונות כמעט בלתי נמנע מלהתקל במילה “פרוביוטיקה” – שמשמעותה בשפת העם מלחמת ה”חיידקים הטובים”, ב”חיידקים הרעים”. אז מי הם חיידקי הפרוביוטיקה, למי הם מומלצים ובאילו מצבים? אנחנו כאן עם התשובות

 

חיידקים פרוביוטים הם חיידקים המצויים באופן טבעי בגופנו, בעיקר במעי הדק והגס. הם נחשבים לחיידקים טובים, בשל תפקידם למנוע היצמדות ושגשוג של פטריות וחיידקים מזיקים -הגורמים למחלות וזיהומים שונים, הגברת החיסון הטבעי ויציאות תקינות. בעקבות גורמים סביבתיים אליהם אנו נחשפים (כגון: זיהום אוויר, קרינה, צריכת מזון מעובד, עישון ושימוש בתרופות) נהרס האיזון הטבעי בין החיידקים הידידותיים והמזיקים, באזורים כמו המעי, הנרתיק, חלל האף והפה. כמו כן, יש הטוענים כי גם למתח נפשי השפעה רבה על מצב החיידקים הידידותיים המאכלסים את גופנו. וקיימת ירידה בהתרבות החיידקים הטובים בגופנו. פרוביוטיקה אינה מחוללת שינוי קיצוני, אלא תורמת לגיוון ואופטימיזציה של היחס בין אוכלוסיות החיידקים במעיים. סוגים שונים של חיידקים פרוביוטיים יכולים להשפיע על תפקוד של איברים בגופנו ועל סימפטומים גופניים מגוונים. 

 

למי מומלץ לצרוך פרוביוטיקה?

בסדרות של מחקרים קליניים על מבוגרים וילדים נבדקו מינונים שונים של מוצרים פרוביוטיים המכילים מיני חיידקים שונים. בקרב שתי קבוצות המבחן הללו נראתה התרומה הגורפת של פרוביוטיקה לגוף האדם.

 

  • מטופלים בתרופות אנטיביוטיות מהווים קבוצה חשובה ביותר לטיפול פרוביוטי. תפקידה של האנטיביוטיקה הוא קטילת זיהום חיידקי, אלא שהיא אינה מבחינה בין חיידק ידידותי לחיידק פתוגני, כך שצמצום אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים במהלך טיפול אנטיביוטי הוא בלתי נמנע.
  • פרוביוטיקה מומלצת במצבי דלקת גרון חיידקית: חיידקים פרוביוטיים ספציפיים כגון blis k12 המצויים בחלל הפה והגרון תופסים את מקומו של החיידק סטרפטוקוק A העשוי לגרום לדלקת גרון חיידקית.
  • בתחום הגסטרואנטרולוגיה הספרות הרפואית תומכת במתן טיפול פרוביוטי בשלשול הנגרם בעקבות טיפול אנטיביוטי וכן כמניעה להתפתחות שלשול, כחלק מהטיפול בשלשול זיהומי חריף, כטיפול בתסמונת המעי הרגיש, כחלק מהטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי וכן כחלק מהטיפול במחלות דלקתיות של המעי (IBD).
  • מחקרים רבים מצדדים בחשיבות החיידקים הידידותיים לחיזוק ותמיכה במערכת החיסון של הגוף. אנשים החשים שהם נוטים לחלות “יותר מידי”, או כאלה העובדים עם קהל, מי שרוצה להתרחק ממחלות חורף כגון שפעת והצטננויות יוכלו לתמוך במערכת החיסון הטבעית שלהם בעזרת חיזוק פרוביוטי.
  • כאשר הגוף נמצא במאמץ ממושך כמו למשל ספורטאים לפני הכנה לתחרויות ספורט.
  • מחקרים מראים כי לפרוביוטיקה השפעה חיובית גם על העור. לקיחה של פרוביוטיקה מקלה על תסמינים של אטופיק דרמטיטיס ועל דלקות מקומיות בעור. נראה גם קשר מעניין בין תגובות אלרגיה בעור לבין חיידקים פרוביוטים מסוימים.
  • אצל נשים במצבים של פטריות וזיהומים ווגינאלים.
  • כאשר מערכת העיכול איננה במצב אופטימלי וקיימת תחושת נפיחות, גזים ועוויתות.

 

 

בשל העובדה כי אין עדיין הוכחות חד־משמעיות לכך שחיידקים פרוביוטיים מסוגלים להתיישב באופן קבוע במעיים, ממליצים על צריכה יומיומית של מוצרים פרוביוטיים על מנת לשמר את הפעילות המיטיבה של החיידקים באופן קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *